top of page

הצלחות, כשלונות - ומה שביניהם

inbal03

מי לא אוהב לכתוב על ההצלחות שלו? כמה קל לנו לדבר על מה שכן מצליח?

איזה כייף זה להתפאר במשהו שהעזנו למרות (כאן יש רשימה מפוארת של אלף ואחת סיבות למה לא)- ובכל זאת עשינו.

איזה כייף זה לכתוב על תהליכים שמצליחים, ממלאים ומשקפים חוזקה שלנו.

אבל בלי כל הפעמים שהדברים לא עובדים לנו, ובלי כל הפעמים שהפגישה עם הפער בין המצוי לרצוי לא נותנת איזו כאפה ידידותית איך נעריך את הכן?

איך נראה צמיחה מהקושי?

הבעיה היא שזה פחות סקסי כזה לכתוב על הג'יפה, זה פחות לייקים על באסות,

זה פחות נוצץ, יפה, מרגש, קליל- כל מה שאנחנו רואים לרוב ברשתות.

אני מציירת וגם כותבת, ולא ממש אכפת לי מה יגידו כי אני בוחרת לשתף, ומאמינה שאין על אותנטיות.

אז מאחורי התמונה הזו מסתתר סיפור,

לא דרמה או טרגדיה, לא סיפור עצום (מזה יש לנו מספיק בלי קשר אלי),

כן עומד מאחורי הרגע הזה שבו נתפסתי מציירת רגע שהוא חלש עבורי, כזה שכשהוא מגיע הוא נופל על קרקע בשלה של אמונות ששנים נמצאות שם ורק מחכות בקול גדול לחיבוק טרף שמשאיר אותי מכווצת.

בתהליך משמעותי ממש עבורי של יציאה מכל איזור נוחות מוכר לי, החלטתי שאני והעסק שלי עולים מדרגה  (זה השלב שבו מי שהגיעו עד כאן -מוחאים לי כפיים).

קיבלתי החלטה להעז ולהיכנס למגרש המשחקים שנקרא עסק ולעשות דברים שהם ממש חדשים עבורי. עפתי על עצמי, על המוטיבציה, האמונה, תודעת השפע, המחוייבות וחיפשתי ליווי לשיווק ולפרסום, כי אני יודעת במה אני טובה, אבל גם יודעת במה פחות ....


ביררתי, נפגשתי, שאלתי, דייקתי והחלטתי

ואני??? ברגע האחרון נסוגתי.

הרגשתי שבגדול פשוט בא לי להתפייד מהזום

התחמקתי, השתהיתי וניתקנו.

ואז -  הציור צוייר כדי להירגע, ושום דבר מזה לא רואים בתמונה, שהיתה יכולה להראות בקלות. כמו רגע קסום של יצירה.  ציירתי כדי להתאפס,  כדי להפסיק לכעוס על עצמי,  כדי שהסערה בראש והכעס העצמי- יתפרקו בערוצים חיוביים.

אז "הרווחתי" עוד כמה שעות של "שקט" שייצר המון רעש.

סוף סיפור- יצאתי איתם למסע משותף כדי שהאומנות שלי תפגוש עוד א.נשים  ותפגוש עוד רגש.

אני משתפת כי אין אדם שזה לא קורה לו, אבל איזה כייף זה לזהות: גם את "הנפילה" אבל גם את כוחות הנפש, החיבור והדיוק הפנימיים- להתרומם

יאללה, אני ממשיכה!! בוחרת להיות ב state of mind של מחליטה, מתקדמת, ממוקדת, מאמינה ותעוזה.

אז איפה את.ה בוחר.ת בעצמך וקם.ה מחדש? מה הבור המוכר ומה מאפשר לך לזהות אותו ולא להישאב אליו אלא לבחור אחרת?


שלכם,

ענבל

ציורים שמוסיפים צבע לנשמה


Commentaires


bottom of page